עמרן נ' אקספיריאנס בע"מ

פסק דין

תביעה בסדר דין מהיר. ההנמקה תהא תמציתית כאמור בתקנה 214ט"ז(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי.

1. תביעה שטרית שהחלה דרכה כתביעה לביצוע שטר בהוצל"פ. תיק ההוצל"פ נפתח ב 12.9.11. השטר בו מדובר משוך על ידי החברה הנתבעת מחשבונה, בחתימת בעליה מר לאוניד גרוסמן (להלן: "גרוסמן"), ובחותמת החברה. מר גרוסמן אישר בחקירתו כי מסר את השטר כשפרטיו מלאים, וכולם בכתב ידו (עמ' 17 ש' 5-6). תאריך הפרעון הנקוב בשטר הינו 15.7.10 וסכומו 17,000 ₪.

הנפרע שפרטיו בשטר הינו "קדם תקשורת" (להלן: "קדם"). במועדים הרלוונטיים שם זה היה השם המסחרי של העסק בבעלותו של מר שמעון פרץ, שניהל אותו כעוסק מורשה, ולא באמצעות חברה. לפיכך יש לראות השיק כמי שנרשם לפקודת בעל העסק, מר שמעון פרץ (להלן: "פרץ").

2. לאחר שהוגשה ההתנגדות ועוכבו ההליכים בתיק ההוצל"פ ניתנה רשות להתגונן (בהסכמה)

בישיבה מיום 14.10.12, בפני כב' הרשם צ'יזיק. התיק עבר איפוא למסלול של סדר דין מהיר.

3. גרסת הנתבעת ניתנה בתצהירו של גרוסמן. הנתבעת עוסקת בשיווק מוצרים ושירותי תקשורת. אין לה היכרות עם התובע והם לא צדדים לעסקת יסוד כלשהי (על כך – אין חולק). השיק נשוא התביעה נמסר ביוני 2010 לפרץ בתור מקדמה על חשבון התחשבנות עתידית. כפי שזכר העד נמסר השיק באמצעות מר משה דיין (להלן: "משה"). האחרון עבד אצל פרץ, היינו בקדם, כמנהל שיווק.

4. משה אישר בתצהירו, שניתן לתובע, כי בחודש יוני 2010 התגלתה בעיה בתזרים המזומנים של קדם, ולא היה כסף שאיפשר לשלם משכורת לעובדים. בישיבה שהתנהלה בין גרוסמן, פרץ ומשה, סוכם כך: משה יגייס מן התובע, שהינו גיסו, סך של 17,000 ₪ במזומן; בתמורה תעביר הנתבעת לתובע שיק דחוי בסכום זה, וזאת על חשבון חובה לקדם בגין עבודה שכבר בוצעה עבורה על ידי קדם. במועד הישיבה נמסר השיק למשה, האחרון פנה לתובע וקיבל ממנו במזומן 17,000 ₪, ומסר לו את השיק.

את הסכום של 17,000 ₪ שקיבל מן התובע, העביר משה לגרוסמן, אשר מסר בתורו את הכסף במזומן לפרץ. משה טוען כי התובע המתין בסבלנות עד למועד פרעון השיק, היינו עד 15.7.10, אך יום קודם נודע לו כי הנתבעת לא תכבד הבטחתה ותבטל השיק. העד אינו מציין בתצהירו כיצד נודע הדבר ומסתפק בטענה כללית (לפיכך אין תימה שנשאל על כך בחקירתו). לדבריו, עם היוודע הדבר פנה לגרוסמן, אך האחרון התנער מאחריות. אז הבין משה שהוא וגיסו נפלו קורבן לעוקץ, אותו הוא מייחס לשיתוף פעולה בין פרץ לנתבעת.

5. יצוין כי גרסת משה להתנהלות אינה הגיונית. אם הסכים גרוסמן לשלם 17,000 ₪ בין על חשבון חוב קיים שלו לפרץ (קדם) כגרסת משה, ובין כבטחון על בסיס התחשבנות עתידית כגרסת גרוסמן, מדוע בכלל היה צריך את מעורבות התובע שיוציא מכיסו סכום מזומן בלא אסמכתא, ימסור אותו למשה, יקבל כנגד זאת את השיק, ואילו משה מצידו יעביר את הסכום לגרוסמן שבתורו יעביר אותו לפרץ. מדוע פשוט לא להוציא שיק על סך 17,000 ₪ מן הנתבעת לקדם. ואם נאמר שההסבר טמון בכך שאת השיק לא היתה קדם אמורה להפקיד עד לביצוע ההתחשבנות בחודש הבא מול גרוסמן (ראה להלן) אך נזקקה למזומנים בדחיפות, הרי שאם כבר הושג סיכום מעין זה הנטען על ידי משה בתצהירו, מדוע שמשה, העובד אצל פרץ, ימסור את הכסף לגרוסמן, שיחזיר אותו בתורו לפרץ במקום שמשה ימסור אותו במישרין לפרץ מעבידו. ואם כבר היה צורך במעורבות התובע והשיק נמסר לו כבטחון עתידי לפרעון הסכום שנתן, מדוע לא להוציא השיק ישירות על שם התובע, תוך העלאת הסיכום על הכתב באותה פגישה. משה נשאל על כך בעמ' 5 לפרוטוקול, ש' 7-22 ולא נתן תשובות משכנעות.

6. ואכן, לגרסת גרוסמן כאמור, נמסר השיק כמקדמה על חשבון התחשבנות עתידית, לאור הקושי התזרימי אליו נקלע עסקו של פרץ. לגרסתו בעמ' 17 ש' 18-31 התקיימה ישיבה בארומה, היינו אותה ישיבה עליה העיד משה, כאשר גרוסמן התבקש לעזור לקדם על דרך מתן הלוואה. הוא השיב שהלוואות הוא לא נותן ואז התבקש ליתן מקדמה. העד השיב שיחשוב על כך ועזב. לאחר מכן שוחח טלפונית עם פרץ ושמע ממנו שאו שקדם תחסל פעילותה לאלתר ותשלם לעובדיה, או שתקבל בטוחה כלשהי שתיתן לה בטחון שתוכל לשלם לעובדיה בגין החלק הראשון של החודש הבא. גרוסמן הסכים למסור אותו שיק כפוף להתחשבנות עתידית: הסיכום היה שהשיק לא יופקד עד להתחשבנות, כאשר אם ההתחשבנות תעלה שמגיע לקדם עוד כסף, תוכל היא להפקיד את השיק ותקבל מן הנתבעת את ההפרש; ואם תעלה ההתחשבנות שמגיע לקדם סכום הקטן מ 17,000 ₪, תשיב קדם את השיק ותקבל שיק חלופי. אם נדייק, איפוא, אין מדובר במקדמה במובן הפשוט של הביטוי וכפי שנזכר בתצהיר העד, אלא בסוג של בטחון. ואולם התרשמתי כי אין מדובר בסתירה, כאשר הביטוי "מקדמה" נזכר גם בתיאורו האמור שבחקירתו של גרוסמן. ונחזה שגרסתו מהימנה. הוא התייחס לביטויים במובנם העממי ולא המשפטי.

7. גרוסמן מציין כי מסר את השיק לקדם באמצעות משה. ב 14.7.10, יום לפני מועד ההתחשבנות הסופית מול קדם, ויום לפני תאריך הפרעון הנקוב בשיק, הגיע אליו פרץ. פרץ מסר לו כי השיק נגנב על ידי אחד מעובדיו בנסיבות שאינן ידועות לו. פרץ התחייב לאתר את השיק ולהשיבו או להגיש תלונה במשטרה. בין הצדדים נערכה התחשבנות סופית שהעלתה שהנתבעת חייבת לקדם 16,500 ₪ ולא 17,000 ₪. פרץ התחנן שהנתבעת תמסור שיק חלופי על סך זה כדי שיוכל לשלם משכורות לעובדים. גרוסמן נעתר - כנגד קבלת מכתב מטעמו של פרץ המאשר את האמור ואותו מכתב, הן בגרסה מודפסת בחתימת פרץ, והן בגרסה שבכתב יד ובחתימתו של האחרון (2 המכתבים הוגשו כנספח ב' לתצהירו של העד).

8. פרץ שזומן על ידי הנתבעת כעד שאינו בשליטה, אישר כי אכן חתם על אותם מכתבים, שאחד מהם כאמור אף נערך בכתב ידו, ובהם אישר כי קדם מבטלת אותו שיק על סך 17,000 ₪ שניתן לה על תנאי, כאשר בהמשך להתחשבנות שנערכה התגלה שמגיע סכום נמוך מזה. במכתבים ציין פרץ כי השיק ניתן לידיו הנאמנות של אדם שהינו צד ג' ומתעלם מפניות קדם להשיב את השיק וכי קדם בלבד אחראית לשלם כל דרישה או תביעה או התחייבות לתשלום על פי השיק.

9. כנספח א' לתצהיר גרוסמן צורף אותו שיק חלופי שנמסר לקדם, על סך 16,500 ₪. אותו שיק נושא זמן פרעון של 14.7.00 וגם נמסר כאמור, לגרסת גרוסמן, במועד זה. כמו כן צורפה חשבונית של קדם מ 14.7.10 שניתנה לנתבעת ונרשם בה שהינה חשבונית זיכוי על סך 500 ₪ בגין הפרש התחשבנות, בהמשך לחשבונית מספר 00006. אותה חשבונית קודמת הינה כמובן החשבונית על סך 17,000 ₪ שניתנה לנתבעת וזאת ב 17.6.10 (מוצג נ/2). יאמר כי פרץ אישר חתימתו בעמודת הפרטים של החשבונית ולא ברור מדוע חתם שם, כאשר במקום המיועד לחתימה, בתחתית החשבונית, מופיעה חתימה שטען שאינה חתימתו ונחזית אכן כשונה מחתימותיו השונות במסמכים שהוגשו בתיק זה (אותן חתימות נושאות קווי דמיון דומים זו לזו). עניין זה צוין לשלמות התמונה ולא משום שהוא משנה מן התוצאה.

10. עוד באותו יום, היינו ב 14.7.10, שלח גרוסמן הודעת ביטול של השיק לסניף הבנק, בו מתנהל חשבון הנתבעת. הוא אישר כי נודע לו שהשיק הופקד וחזר בעקבות הוראת הביטול. עוד ציין גרוסמן כי נודע לו בדיעבד שמשה, לו נמסר השיק עבור פרץ, לא העביר את השיק בסוף לפרץ. לשאלה מדוע פנה למשטרה רק ב 2.8 השיב שפרץ "נפנף אותו" בתירוצים ומסר לו שזה יחזור, כלומר השיק נשוא התביעה יאותר ויושב לנתבעת . רק ברגע שנגנב הרכב כלו כל הקיצים ואז פנה גרוסמן למשטרה, כאשר במקביל "נעלם" פרץ והפסיק לענות לטלפונים.

11. מוסיף גרוסמן כי כשבועיים אחר כך נודע לו כי רכב השכרה ששכרה הנתבעת מחברת ליסינג, לטובת פרץ, נגנב אף הוא על ידי עובד מטעם שמעון פרץ בשם אסף דיין, הוא אחיו של משה. לאחר הגניבה נעלמו עקבותיו של פרץ. ב 2.8.10 הגיש גרוסמן תלונה במשטרה הן בדבר גניבת השיק והן בדבר גניבת הרכב.

12. ועוד ביחס לגרסת משה: משה טען כזכור בתצהירו כי נודע לו יום קודם למועד פירעונו הנקוב של השיק שהנתבעת לא תכבד את השיק. לדבריו מסר לו גרוסמן כי אין לנתבעת מזומנים. ואולם הרי גרוסמן נתן צ'ק חלופי ב-14.07.10, היינו בסה"כ יום לפני מועד הפירעון הנקוב של הצ'ק המקורי שנמסר בסכום כמעט חופף (16,500 ₪ במקום 17,000 ₪ בשיק נשוא התביעה), ולאותו מועד פירעון חסר יום. אין טענה שצ'ק חלופי זה לא נפרע, והדבר אינו עולה בקנה אחד עם קשיים תזרימיים כביכול של הנתבעת. מכל מקום, קשה להלום שאם הסיכום שהיה בישיבה שהתקיימה בין גרוסמן, פרץ ומשה היה שגיסו של התובע ימסור לאלתר 17,000 ₪ לקדם ובתמורה יקבל צ'ק דחוי של הנתבעת ע"ס זה - לא היה הסיכום מועלה על הכתב על ידי מי מן הצדדים. אמנם אין זו הפעם הראשונה שלהסכמות מגיעים צדדים בעל פה ללא תיעוד כתוב, ואין כאן דרישת כתב מהותית. אולם הגיונית דווקא סיכום פגישה נטען מעין זה המשולב בהתחשבנות שבין קדם לנתבעת בסכומים שוטפים,סביר שיועלה על ידי הצדדים לפגישה על הכתב, על מנת לחסוך מחלוקות עתידיות. ולו בשים לב לכך שלתובע אין יחסי עבודה מול הנתבעת, והוא אינו מוכר לה כלל, כשהיא אמורה למסור צ'ק שיוסב לו כביכול (אם לגרסת משה נשעה).

13. גרסתו של גרוסמן נחזית מהימנה יותר.

14. התובע ציין כי העובדה שהצ'ק נרשם לפקודת קדם לא הדליק אצלו נורה אדומה, שכן סמך על גיסו משה. לא היה לו הסבר של ממש מדוע לקח לו 14 חודש לפתוח תיק הוצאה לפועל בגין הצ'ק, לבד מזאת שלא היה לחוץ.

15. ציינתי שגרסת גרוסמן מהימנה יותר מגרסתו של משה. מעבר לכך יצויין כי ממילא אפילו לו שעיתי לגרסת משה והתובע לא ניתן היה לקבל את התביעה.